יום חמישי, 14 באוגוסט 2008

מתחילה ליבלוג אליכם...

מתחילה ברגעים אלו לכתוב את הבלוג שלי. אני ממש לא מבינה בשביל מה אני צריכה בלוג. עפר לוחץ, ממש ,ואומר שזה מה שאני עושה כבר שנים, עוד ליפני שהיה דבר כזה בלוג, וש"הגיגים קיקה" זה בלוג אם אני רוצה ואם לא. הוא הקים לי את הבלוג שמחכה לי כבר כמה שבועות שאני אתפנה לשבת ליכתוב. בזמן הזה כל מה שאני מדברת איתו (עם עפר) הוא אומר לי לכתוב בבלוג....במחשבות על הבלוג, ניסיתי לחשוב מי הם הקוראים שלי על גלי האינטרנט וישר נלחצתי, אז למי אני כותבת, מי יקרא ומה מתאים וישר ויתרתי....אפשר להזכיר שמות בסיפור עם הכלב, או שזה לא מתאים ויפגע בפרטיות של הדמויות?שוב על אמא שעדיין מתה ועל הביקור העקיף שלה אלי דרך נאוה המכשפה שהביאה אותי לסדנא להתחברות לשושלת הנשית שלי...? או על אבא שלי שגם כבר ממש מת ושפוקד אותי בחלומות? אולי על הרצון הגובר שלי בילד ועל חוויות המורכבות והמאכזבות ברופא הנשים, (שברור שצריך להיות אשה), איך לא עליתי על זה קודם (עפר רוצה את הקרדיט גם על זה שהוא אמר לי שאני צריכה אישה...). או על המכשיר של הבדיקה הממוגרפית שברור שאינו מוטעם לגופתה ותבונתה של אישה....
מבינה שצריכה לכתוב לעצמי....ככה, זו הדרך היחידה שזה יעבוד. עפר ורבקה והעולם יצנזר....מבינה שצנזורה חייבת להיות אבל אני לא הבת אדם לעשות אותה ועוד תוך כדי כתיבה. גם את הצורך לתקן שגיאות כתיב אני משחררת,גם זה גדול עלי. אז במגבלות אלו יוצאת לדרך.שמחה להזמין אתכם להצטרף לבלוג החדש של קיקהההההההההההההה...............

10 תגובות:

עפר אמר/ה...

סוף סוף...

ronit אמר/ה...

קדימה מותק..
אני פה, קוראת את הטיפות הראשונות, העדינות, ומחכה למבול..

רונית

אוהד אמר/ה...

איזה כיף לקרוא קיקה.
אני מחכה לעוד

טליה זליגמן אמר/ה...

תתחדשי קיקה! נצטרך לדון בבלוג הזה. האמת, בא עלייך טוב. וגם, הגבתי לך בבלוג שלי בחזרה - תצטרכי לחזור לשם להמשך דיון. ככה זה החיים בבלוגוספירה. :)

מיכל אמר/ה...

וואו קיק, מזל טוב ותהני.

זה רק מראה לי כמה זמן לא דיברנו כל ההגיגונים שלך שמרגישים כמו קצה הקרחון.

נשיקות וגעגועים

גלו אמר/ה...

כתבי בשגיאות
כתבי בלי צנזורה
כתבי כמו שאת חושבת
כמו שאת מדברת
אנחנו כאן
נשיקות

אייל אמר/ה...

תתחדשי מותק,
באמת הגיע הזמן :-)

אילן אמר/ה...

אני עדיין המום איך שקידמת את הבלוג שלך אצל טליה...
אכן חיית רשת משופשפת.
שיהיה בהצלחה!

שגית אמר/ה...

קיקה יקרה. כמו תמיד עפר הכי צודק. אני שמחה שהוא לחץ. בשביל זה יש עפר. ואני רוצה לשמוע על כל דבר בפירוט, בייחוד על ההופעה של אבא בחלומות, ועל האכזבות אצל רופא/ת הנשים, ועל מכשיר הממוגרפיה. תכתבי עוד! שגית.

אביחי אמר/ה...

נזכרתי כמה אני אוהב את הכתיבה שלך קיקה.
מאחל נסיעה מוצלחת ליוון, מרגש.